להתנהלותנו בראיון העבודה חשיבות רבה. מראיינים בוחנים אותנו לא רק לפי מה שנאמר בראיון ו\או נענה על שאלותיו אלא גם איך שאנחנו נראים, נשמעים ומופיעים בראיון.
אין ספק, ראיון עבודה זה דבר מלחיץ. כאשר בוחנים אותנו אנחנו עלולים להילחץ, האם נצליח להשאיר רושם טוב וחיובי? בוודאי אם תלוי במבחן הזה העתיד הכלכלי תעסוקתי שלנו.
לחץ זה, לפעמים גורם למתראיינים להתנהל בדרכים קיצוניות כדי להתגבר עליו.
הדרך האחת: שפיפות והנמכה. המתראיין משפיל את עיניו ועונה בקול חלש ושקט על השאלות שנשאל. החשש פורץ ממנו החוצה וניתן להבחין בו בקלות. הציפייה של המתראיין היא, שהמראיין יחשוב שהוא בחור טוב ושקט, שיעשה את העבודה כמו שצריך. הבעיה, שבדרך כלל זה לא קורה. מראיינים לא מחפשים אנשים חלשים, אלא כאלה שבטוחים בעצמם ושיודעים להוביל ואף להיות חברותיים.
דרך בעייתית נוספת שמתראיינים מתנהלים בה כדי להתגבר על החשש היא, התנהלות מוחצנת ואף מזלזלת כלפי המראיין. הם מנסים לדבר בקול גבוה, נכנסים לתוך דברי המראיין ובאופן כללי מראים לו עד כמה הם מוצלחים וטובים ואולי אף כמה הן טובים יותר מהמראיין עצמו. אמנם, לא בהכרח שהם אנשים לא נחמדים וכדו', אבל הצורך להתגבר על החשש מהריאיון מוציא מהם התנהלות מוחצנת ולא נעימה.
אז מה עושים. הדבר הראשון הוא, להתכונן היטב לראיון העבודה, ההכנה היא הגורם מס' 1 שיוביל אותנו לריאיון מוצלח. עלינו לנסות ולחשוב על כל השאלות שיכולות להישאל בראיון, ולהכין את התשובות.
בנוסף, נערוך סימולציות עם אדם נוסף שישאל את השאלות כאילו הוא המראיין ואנחנו נצטרך לענות את התשובות.
נסגל לעצמנו בסימולציה את הטון והאופן שבו הדברים צריכים להיאמר, ונחזור על זה עד שנרגיש שאנחנו יודעים איך להגיד את זה בביטחון ובצורה מכבדת.